#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חוכר, מקבל-שדה ואריס, מה החילוק המציאותי בין אריס לקבלן לגבי ההוצאות שיש בשדה?  ומה הטעם בזה?   ומה החילוק בין אריס/קבלן  לחוכר לגבי מצב שלא גדלו הפירות האם חייב לקנות מהשוק?	"חוכר - מי ששוכר שדה אך לא משלם כסף אלא פירות ולכתחילה עליו לשלם ממה שגדל בשדה שחכר בין אם גדלו טובים ובין כשגדלו גרועים.                  קבלן - עובד בשדה ולוקח לעצמו את כל הרווחים  חוץ ממה שסיכם עם הבעה""ב חצי/שליש/רביע וכל ההוצאות על המקבל.                              אריס- עובד בשדה והבעה""ב מקבל את  כל הרווחים חוץ ממה שסיכם עם האריס שיקבל חצי/שליש/רביע, וכל ההוצאות על בעל-השדה.                         הצד-השווה בקבלן ואריס שהרווחים הם רק ממה שגדל בשדה שעבד בה ואם לא גדל או שגדל רק  קצת, יתחלקו רק ממה שגדל משא""כ חוכר חייב לקנות בשוק פירות ולתת לבעל-השדה מה שיתחייב לתת לו."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/חכירות /סימן שכ/סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מקבל-שדה, מי משלם על כתיבת-השטר? האם אפשר לגבות ממשועבדים?	המקבל משלם וגובים ממשועבדים, ולכן אין כותבים אלא מדעת שתיהם.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/חכירות /סימן שכ/סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] איזה הוצאות מעבודת-השדה לכו""ע הם על בעל-השדה? 2]איזה הוצאות לכו""ע הם על המקבל-שדה?    3] בחוכר נחלקו השו""ע והרמ""א על מי מוטל ההוצאות - באיזה סוג הוצאות נחלקו? ומהי סברתם?"	"1] דברים בסיסיים שבלעדיהם השדה לא נשמרת או שהם באים לצורך עבודת-השדה - וכמו קרדום לחפור בו וכלים להוציא בהם חול ודליים שדולים בהם מים,  במקבל - לכו""ע על בעל-השדה,  2]הדברים שבאים להקל על טירחת-העבודה והם לא עצם העבודה - וכמו משיכת תעלות לכל אורך השדה וכל כיוצ""ב, על החוכר והמקבל. 3] בחוכר נחלקו הראשונים והשו""ע והרמ""א בהוצאות שבדרך-כלל הם מוטלות על בעל-השדה, לשו""ע על בעל-השדה [-וכמו מקבל]  לרמ""א והסמ""ע על החוכר - כיון שגם אם לא גדל בשדה כלום, מוטל על החוכר לקנות פירות בשוק."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/חכירות /סימן שכ/סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"1] חוכר או מקבל שרוצים לשנות מהמנהג - במקום לקצור, לעקור, או במקום שנהגו לחרוש אחרי הקצירה ורוצה במקום לחרוש, לנכש או במקום שנהגו לנכש, לחרוש, האם הם יכולים? ומה הטעם?      2] במקום שנהגו לחרוש אחרי הקצירה, מה הדין כשאמר לפני בעל-השדה שמנכש כדי שלא יצטרך אח""כ לחרוש ובעל-השדה שתק, האם מחוייב לחרוש?  ומה הטעם?"	"1. א""י לשנות ללא הסכמת בעל-השדה, כי לפעמים יש עדיפות לבעלים שיעשה כמו המנהג, שבקצירה יש תועלת שנשאר השורשים באדמה לשנה הבאה  וגם יש יותר טירחה בעקירה מהאדמה מקצירה, ויש תועלת בעקירה שמנקה את השדה מהזרעים הרעים שלא יחזרו לגדול, וכשנהגו לחרוש, א""י לעקור - שמא לא יעקור את כולם.       2.לא, מדין שתיקה כהודאה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/חכירות /סימן שכ/סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במקום שנהגו שהחוכר מקבל חלק מהאילנות שנשארים בשדה ובעל-השדה הוסיף לחוכר תבואה יותר ממה שהיה צריך לתת לו,   האם מחמת זה יכול לקזז לחוכר מחלקו באילנות?   וכן מה הדין במקום שנהגו שהחוכר לא מקבל חלק באילנות והחוכר הוסיף לבעל-השדה בחלקו שבתבואה יותר ממה שהיה צריך לקבל,    האם מחמת זה יכול החוכר לקבל  גם חלק באילנות?	לא .	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/חכירות /סימן שכ/סעיף ד/סעיף ה		
